דחיית סיפוקים- משמעת עצמית

דחיית סיפוקים- משמעת עצמית אמא אני רוצה חטיף, אמא נוו בבקשה, חטיף אחד, אמאאא…..

אין הורה שלא מכיר את התחושה הזאת, כשהילד רוצה משהו הוא רוצה אותו מייד, עכשיו. זה יכול להיות חטיף, מים, משחק, כל דבר שעולה ברצונו של הילד.

אבל בחיים שלנו, אנו לא יכולים לקבל כל מה שאנחנו רוצים ובטח שלא במידי.

להלן מדריך קצר, איך ללמד את הילד סובלנות והתמודדות עם תסכולים.

1. תוותרו על סימני שאלה בסוף משפט.

לדוגמא: "חמודי סיימת לאכול? תפנה את השולחן, טוב?" או "חמוד אני כבר מגיע, תעשה פיפי ואני באה, טוב?" כל סימן שאלה בסוף משפט שלנו מציג לילד משהו שיש לו בחירה עליו 'אם שואלים אותי, אני צריך להביע את דעתי'. אם לא נשאל לא נצטרך להתמודד עם תשובה שלילית.

2. כעס רק מגביר אנטגוניזם, ההכלה מסייעת לילד להבין ולהתמודד עם התסכול

לילדים קשה מאוד לחכות, זה חלק ממרכיב ההתפתחות שלהם. מגיל שנתיים בערך הם הופכים לילדים מאוד אגוצנטריים,
כך שהם לא מבינים ולא יכולים להבין שצריך להמתין או להתחשב באחר. לכן אנחנו צריכים ללמד את הילד שלנו כלים, אשר יעזרו לו להמתין בסובלנות ולהתחשב גם ברצונות של אחרים.

מה עושים-

אימפתיה

אנחנו צריכים להיות מאוד אמפתים לרצונות שלהם, להקשיב ולהבין מה הם רוצים באמת – יחס או באמת חטיף. אחרי שהבנו ואנו לא מוכנים עדיין לתת לילד את מה שהוא רוצה, אנו מסבירים לו מתי כן הוא יקבל. "חמוד שלי, אני מבינה שקשה לך להמתין, חטיף אוכלים אחרי ארוחת צהריים". מצד אחד הבענו אמפתיה לזה שאנו יודעים ורואים שקשה לו, מצד שני הסברנו מתי כן אפשר לתת לו את מה שהוא רוצה.

 תקשורת –

כאשר ילד מבקש בקשה ואתם עסוקים, תגיבו לבקשה- "חמודי, שמעתי אותך, אני כבר מתפנה". אם הילד מספיק גדול, אפשר לכוון אותו. לדוגמה, הילד רוצה את המכונית שעל המדף, אפשר לומר לו "חמודי שלי עכשיו אני עסוקה , אתה יכול להמתין שאתפנה או לקחת את השרפרף ולהוריד בעצמך את המכונית".

עידוד-

אל תתעלמו מהתנהגות חיובית, כמו שאתם לא מתעלמים מהתנהגות שלילית. כאשר ילד מסתדר לבד תחמיאו לו על זה, "חמוד שלי, אתה ממש עצמאי, יופי שהצלחת לקחת את המכונית לבד ". כמובן, אם ביקשתם שימתין והוא ממתין בסבלנות, תחמיאו גם על זה.

חשיבת הילד שונה מחשיבת מבוגר.

כאשר הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה, הוא מתחיל להתמודד בצורתו בעזרת תסכול, בכי, נדנוד, כעס וכל דבר שהוא מרגיש שיגרום לסביבה שלו לשים לב אליו. ההורה בדרך כלל מגיב "אמרתי לך רגע , אני כבר בא" או "מה אתה לא יכול לחכות?" כל תגובה כזו מעודדת את הילד להתמיד בשיטה של. תגובה כמו "חמודי שמעתי אותך, אני כבר מגיעה", מסבירה לילד ששמים לב אליו וזה מוריד 50% מהלחץ שהילד נמצא בו. הפוקוס נמצא בבקשה ולא למשיכת תשומת לב.

.

.

מימד הזמן-

צריך להבין את העובדה שכאשר מבקשים מילד להמתין כמה דקות, זה כמו שנבקש ממבוגר להמתין חצי שעה.
לילדים אין הבנה של זמן, אנו בונים להם סדר יום קבוע וכך למשל הם מבינים שאחרי ארוחת ערב הולכים למקלחת. הם מכירים את הסדר של הפעולות ולא את זמני הפעולות. כאשר אתם אומרים לילד "עוד כמה דקות", תנסחו את המשפט כך שהוא יבין. למשל, ילד שואל בזמן נסיעה "אמא מתי נגיע? נו אמא, זה הרבה זמן, מתי מגיעים?…", האם יכולה להסביר "חמוד שלי, כאשר תספור 15 רמזורים נגיע לבית של סבתא". מצד אחד, יש לילד עכשיו פעולה- הוא צריך לספור ומצד שני עכשיו הוא גם יכול להכיל את ההבנה ואת התשובה למתי מגיעים.

לסיום אני רוצה לתת דוגמא את המחקר המפורסם מבחן המרשמלו.

חשוב לזכור, כי משמעת עצמית ודחיית סיפוקים מסייעת לילד בבית הספר, כישורי חיים, נימוסים, ביטחון עצמי, מסוגלות עצמית, כבוד ועוד..
מבחן המרשמלו-

.

הרבה מאוד מכירים את מבחן המרשמלו, התוצאות שלו היו די ברורות : שני ילדים מתוך שלושה אכלו את המרשמלו ולא המתינו לזמן המתבקש על מנת לקבל תוספת. מה שהרבה לא יודעים, שכעבור 15 שנים החוקרים חזרו לבדוק את שלומם של הילדים. הנתון מהדהים היה שכל הילדים שהצליחו להתאפק הצליחו בחייהם והיו להם ציונים טובים בבית הספר. לצפייה הסרטון…

.

היו להם תכניות לעתיד, הם היו מאושרים ויש להם מערכת יחסים טובה עם מורים וילדים.
80 % מהילדים שכן אכלו את המרשמלו היו בסוג של צרות. היו להם ציונים לא טובים, בעיות התנהגות, חלקם אף נשרו מהלימודים ולא הצליחו להשתלב במערכות חינוך ועבודות לטווח ארוך.

המלצות לתרגול סובלנות

תכננו בילוי משפחתי מראש ותדברו עליו. כך לילד יש ציפייה והוא לומד להמתין.

תבחרו בחנות ספרים סיפור ארוך- כל יום תקראו רק פרק אחד. כך הציפייה והסובלנות נרכשת כל יום ביומו.

תיקנו לילד שתיל, השתיל יצמח לאט לאט ולילד תהיה את האחריות האישית בהשקיה. לבסוף כאשר השתיל יהפוך לפרח תהיה זאת ההצלחה של הילד, הוא למד אחריות וסובלנות.

ארוחת שבת- אפשר לאכול אחרי ברכה. למידה לכבוד הדדי, מסורת וסובלנות.

נסיעות ברכב- נגיע אחרי 5 רמוזים או 10 בניינים.

חודש לפני היום הולדת של הילד, תדברו על היום הולדת, תתרכזו שניתן לחגוג רק ביום הולדת. תשאלו מה הילד ירצה, כך זה יעודד אותו ללמוד לסובלנות.

.

מרגישה שאת רוצה התנהלות דומה, איך לא יודעת היכן להתחיל?

יש לכם עוד שאלות? הסיטואציה בבית שלכם דומה? או אולי קצת שונה? אתם לא בטוחים תמיד כיצד לנהוג כדי להגיע לתוצאה שאתם רוצים?

בדיוק בשביל זה אני כאן. בשביל לעזור לכם. בשביל המשפחה שלכם.

אני כאן על מנת לעזור לכם לחוות חוויות חיוביות עם הילדים ולהראות שבמקרים מסוימים אולי יש גם דרך אחרת.

אתם מוזמנים להתקשר אליי לשיחה ראשונה, בלתי מחייבת, ונבדוק כיצד אני יכולה לעזור לכם להתנהל יותר נכון עם הילדים.
מחכה לשיחתכם…שני שושן,

טלפון: 0526-309-308 אי מייל: [email protected]