החלטתם להרחיב את המשפחה, מזל טוב.
איזה מרגש זה אח חדש במשפחה. אך ביחד עם ההחלטה על הרחבת המשפחה חלק מההורים נתקלים קצת עם ייסורי מצפון או מחשבות אך מפצלים את תשומת לב בין האחים. בנוסף במקרים רבים הורים מתחילים להתמודד עם קנאה עבור אח חדש במשפחה, ולפעמים תגובות לא מדויקות יכולות לגרום ללא מעט ריבים והצקות בין האחים. האחרים הבוגרים מרגישים שמעמדם נפגע לרעה, הם כבר לא מרכז תשומת הלב. אח חדש במשפחה הופך למרכז, הילד הבוגר נדחק הצידה (בחוויה שלו). חשוב לציין שההתרגשות סביב אח חדש במשפחה מלווה בהרבה רגשות מעורבים בין של ההורים ובין של האחר הבוגר, במאמר שלפניכם אני מסבירה מה כל אחד מרגיש וממה כדאי להימנע על מנת לשמור על יחסי אחים טובים.
מה הילד הבוגר מרגיש לאחר הצטרפות אח חדש למשפחה:
1. הזנחה, כאשר יש תינוק אנו משתמשים יותר מדי בביטוי "רגע".
2. לאמא אין זמן בשבילי- סבא, סבתא או אבא לוקחים אותי לגן, היכן אמא? מה היא לא רוצה לקחת אותי?
3. אמא פתאום כל הזמן עייפה- היא כבר לא רוצה לשחק איתי.
4. כולם פתאום אומרים שאני גדול- אבל אני לא מרגיש גדול… לא מתייחסים לגדול.
מה לא אומרים לילד הבכור:
" אתה רואה שאח שלך בוכה", "לא עכשיו".
"אמא עייפה כי התינוק לא ישן כל הלילה" – התינוק הזה מפריע לאמא שלי, אני לא אוהב אותו.
הילד הבכור רוצה פתאום מוצץ- "מה אתה תינוק? אתה ילד בוגר ולילד בוגר אין מוצץ", שוב לא כיף להיות ילד בוגר.
"עוד מעט יהיה לך אח ותשחק איתו" – לא נכון יש תינוק שבקושי זז ובטח שלא משחק.
תופעות התנהגותיות שיופיעו במקרה כזה:
בכיינות על כל נושא, או לחלופין פיתוח כישורים מעוררי הערצה.
תקיפת התינוק החדש- חיבוקים או צביטות
כעס כלפי האם.
תחושת הזנחה, האם עם התינוק החדש ואני כבר לא חשוב.
.
אז מה עושים:
1. כבר בסוף ההיריון נעזרים בספרים-
המלצות: "הפלפלים", "אח חדש שלי", "טיפה של תשומת לב".
2. שיקוף–
כמה שיותר. תסבירו ותמללו כל סיטואציה. ילד פתאום לא רוצה להתלבש- "אני יודעת שאתה יודע להתלבש לבד, היום בא לך שאני אעזור לך".
3. איזה כיף לך אבא וסבתא לוקחים אותך לגן-
אתה ילד מיוחד כי כולם רוצים לקחת אותך (כך הילד לומד שזה לא שאמא לא יכולה לקחת, אלא אני ילד מיוחד כולם רוצים לקחת אותי).
4. מומלץ בהתחלה שהילד הבכור כן יהיה במסגרת ארוכה-
(אם אין עזרה לאמא), כך שכאשר הוא חוזר האמא תוכל להרדים את הקטן ולשחק רק עם הבכור.
5. פעילות-
לקחת את הילד הבכור לפעילות של אחד על אחד מחוץ לבית.
6. התייחסות-
כאשר הילד הבכור מקבל מכה ואת בדיוק מניקה – לקום אליו, התינוק יצליח לחזור לאכול (כמובן שזה לא משהו קבוע).
7. לדבר עם הילד-
"אני אמא בזכותך, אתה הפכת אותי לאמא, איזה כיף לנו, רוצה שאספר לך איזה תינוק אתה היית?"
8. הילד רוצה שוב מוצץ-
תהפכו את הנושא למשחק. (לא יותר מידי תשומת לב לנושא אבל כן להגיד אני רואה שאתה משחק בתינוק).
9. ניהול נכון של תגובה-
לא ישר לקפוץ ולצעוק "לא". לחשוב רגע מה מניע את הילד לפעולה, יכול להיות שהוא טיפה מקנא וחיבוק או יחס אישי קצר יפתור את הבעיה.
.
יש לכם עוד שאלות? הסיטואציה בבית שלכם דומה? או אולי קצת שונה? אתם לא בטוחים תמיד כיצד לנהוג כדי להגיע לתוצאה שאתם רוצים?
בדיוק בשביל זה אני כאן. בשביל לעזור לכם. בשביל המשפחה שלכם.
אני כאן על מנת לעזור לכם לחוות חוויות חיוביות עם הילדים ולהראות שבמקרים מסוימים אולי יש גם דרך אחרת.
אתם מוזמנים להתקשר אליי לשיחה ראשונה, בלתי מחייבת, ונבדוק כיצד אני יכולה לעזור לכם להתנהל יותר נכון עם הילדים.
מחכה לשיחתכם…שני שושן,
טלפון: 0526-309-308 אי מייל: [email protected]
או WhatsApp
.
10. לא נותנים הרגשה שהילד הבכור מסוכן לתינוק–
כי אם תתנו תחושה כזאת יש מצב שזה באמת יהיה כך.
11. לא מנדים את הבכור–
"צא מן החדר התינוק ישן", אלא, "אתה יודע לתינוק מאוד קשה להירדם, בוא תנסה איתי 2 דקות לעשות שששש עם ליטוף בגב, אחרי זה תשחק בפאזל ואני באה לעזור לך".
12. השתמשו בביטוי-
"איזה כיף לך שאתה גדול, גדולים יכולים להיות גם תינוקות וגם בוגרים".
13. הכנה מראש–
שיחות. "אמא תלך לבית חולים ואתה תבקר אותי שם (לא בגלל התינוק) אמא צריכה עזרה".
14. כמה שיותר מגע-
חיבוקים, ליטופים, הרגשה שרואים אותי. גם כאשר הוא משחק לבד להגיד "כל הכבוד אתה מקסים איך שאתה משחק לבד"
