אין הורה שלא מכיר את התסכול של הילד מהתשובה "לא". הילד כתגובה ל"לא" מביע תסכול, הוא זקוק להבנה ואהבה. מה בכל זאת אומרים לילד כאשר הוא בוכה.
לרוב הבכי מתחיל ויכול להפוך גם להתקף כעס. על מנת למזער את תדירות התגובה הזו אצל ילדים, נעניק / נציב גבולות ברורים.
אבל מה בכל זאת עושים או אומרים כאשר ילד קטן בוכה:
קשה לילד עכשיו
הוא מביע תסכול (קשה לו עכשיו). הילד בוכה תסתכלו עליו בגובה העיניים שלו ותגידו "אני מבין שאתה כועס", "אני מבין שאתה עצוב".
ילד אשר למד שכאשר הוא בוכה אמא בסוף מוותרת ימשיך לבכות על מנת לקבל את מבוקשו. הילד בוכה במטרה לשנות את התשובה השלילית לחיובית. כאן ניתן להגיד: "זה בסדר שאתה עצוב ובוכה, גם אמא לפעמים עצובה"
להציע לילד אפשרויות
ההורים יכולים להציע אפשרויות "אני מבינה שעכשיו אתה בוכה כי אמא לא מרשה את השוקולד, כאשר תסיים לבכות תוכל להחליט אם אתה רוצה ללכת למגרש משחקים או לשחק עם אמא בפאזל".
הילד זקוק לאהבה והבנה
הוא זקוק להבנה ואהבה. " אני רואה שאתה עצוב, אתה רוצה שאמא תחבק אותך עד שתירגע? בוא ננסה אולי זה יעזור לך להתגבר". אם הילד עונה בסירוב, ניתן לשאול אותו "מה אתה חושב שיעזור לך להירגע?".
כאשר הילד בוכה על משחק שרצה לשחק אך הוא לא קיבל אותו, אפשר להגיד "אני מבינה שמאוד רצית את הטרקטור, אבל לא תמיד אפשר לקבל כל מה שרוצים וזה באמת מרגיז." המשפט מלמד אותו שזה בסדר שהוא עכשיו עצוב, הוא מרגיש שמבינים אותו והכי חשוב הוא מבין שלא כועסים עליו.
ילדים בוגרים
יותר אנו נלמד שהבכי לא תמיד יעזור להם להשיג את מבוקשתם. "אני מבינה שאתה עכשיו כועס, זה בסדר לכעוס אבל אני לא חושבת שהבכי יעזור" כאן חשוב לא להתייחס יותר מדי לבכי, לא להפוך את הבכי לעניין, עם ההתמדה והזמן הילד יפסיק לבכות על אותו הנושא.
שיקוף–
בטח שמעתם את זה המון. שיקוף זה הסבר מילולי למתרחש כולל הסבר על רגשות. כאשר הילד נרגע ומשחק כבר במשחק הבא, תמיד אפשר להגיד לו "הרבה יותר נעים לי להקשיב לך כאשר אתה לא בוכה".
חיזוק מסוג זה יעודד את השיתוף, יחד עם הזמן וגבולות ברורים נוכל להוריד את תדירות הבכי.
