האם אתם מוצאים את עצמכם במצב של ישיבה בחדר בהרדמה? החלום של כול הורה הוא להניח את הפעוט/ תינוק במיטה, לתת נשיקת לילה טוב ולצאת מהחדר. הרבה מאוד הורים מוצאים את עצמם מתעסקים שעות לא מבוטלות בזמני ישיבה בחדר בהרדמה. חלק מהפעוטות רוצים לישון במיטה עם אמא ואבא, חלק רוצים שילטפו אותם, שישבו לידם… כל הדרישות הללו הן למעשה גורמי תלות שאליהם התרגל הפעוט וכרגע הוא זקוק להם על מנת להירדם. במאמר זה אסביר איך מתמודדים עם ישיבה בחדר בהרדמה.
אין ספק שזמני השכבה ארוכים והתמודדות עם התעוררויות מרובות בלילה הם הגורם הישיר של התשה, חוסר סבלנות ועייפות.
אז מה עושים על מנת לעזור לפעוט להירדם באופן עצמאי ללא גורמי תלות?
חשוב לקחת בחשבון שהורדת גורמי התלות צריכה להיות הדרגתית באופן שיאפשר לפעוט אלטרנטיבה בטוחה ונעימה.
בשלב הראשון יש להרגיל את הפעוט לקול ההורי.
מתחילים עם תרגול ביום. לדוגמא משחק קו קו או דיבור מרחוק בכל פעם שהפעוט לא רואה אותכם. מתחילים את השימוש בקול כבר בשלב ההרדמה הצליל ששש, או משפט קצר "שים ראש, עכשיו ישנים". עם הזמן ותרגול מתאים, הפעוט מפנים שאלה צלילים שקשורים לשינה.
בשלב השני מרחיקים מעט את מקום הישיבה.
אם עד עכשיו ישבתם במיטה של הפעוט, אז עוברים לשבת בכיסא ליד המיטה. מיישמים את השלב הזה כמה ימים בודדים, בזמן הזה יושבים בצורה אחידה ללא פלאפון בידיים וללא קשר עין ישיר.(מסתכלים על הריצפה). אם הפעוט מנסה לקשקש איתכם או לרדת מהמיטה מחזירים אותו עם אותה אמירה קבועה- "ששש עכשיו ישנים". חשוב מאוד לבדוק שהפעוט ישן שינה עמוקה לפני יציאה מהחדר על מנת לא לפגוע באימון שלו בכם- הפעוט צריך להאמין שאתם שם ולא תלכו בהפתעה.
השלב השלישי הוא יציאה יזומה וקצרה.
מדברים עם הפעוט במהלך היום (הכנה מראש) שלפעמים אמא רוצה לשתות מים או ללכת להתפנות אבל היא תמיד תחזור. מתנהלים כרגיל משכיבים את הפעוט במיטה מתיישבים על הכיסא, לאחר כמה דקות אומרים: "אמא הולכת לשתות, אני כבר חוזרת לכיסא" יוצאים מהר מאוד מהחדר וחוזרים מאוד מהר. אם הפעוט רץ אחריכם הכל בסדר, זה חלק מתהליך הלמידה. לוקחים את ידו ומובילים אותו חזרה למיטה. אם הפעוט עדין לא הולך, מרימים אותו ומחזירים למיטה ומתיישבים על הכיסא כמו בשלב הראשון. את היציאות היזומות עושים כמה ימים. מיצוי השלב הזה מתבטא מבחינת הפעוט בכך שהוא יישב, או אפילו יישכב במיטה ולא ירוץ אחריכם.
.
שלב רביעי יציאה יזומה משמעותית–
לאחר שהפעוט כבר מאפשר יציאה יזומה מהירה ולא בלחץ מזה שההורה יצא מהחדר מרוחים את זמני השהיה מחוץ לחדר. בכל פעם טיפה יותר. חשוב מאוד שגם אם הפעוט מתחיל לבכות לא רצים לחדר אלה מרחוק מתחילים להגיד "ששש עכשיו ישנים אמא/ אבא מגיע/ה", וכמובן מגיעים ומתיישבים בכיסא.
בשלב החמישי- לא יושבים ליד הפעוט.
נכנסים לחדר, נותנים נשיקה וחיבוק,אומרים "לילה טוב" . "אמא/אבא כבר בא/ה" ויוצאים מהחדר. אחרי כמה רגעים עוברים ליד הדלת. אם הפעוט מסתכל אליכם, זה מעולה. זה מעיד על כך שהוא מתרגל לכך שאתם בבית וזה שהוא לא רואה אותכם לא אומר שאתם לא כאן.
בשלב השישי הפעוט נרדם לבד–
אתם מדברים עם הפעוט (הכנה מראש) בזמן ניטרלי שלא קשור לשינה ומשקפים לו שהוא מאוד בוגר והכיסא מפריע בחדר ואמא ואבא תמיד כאן בבית שומרים עליו. ואז כמובן ביחד מוצאים את הכיסא מהחדר. כאן מגיע השלב המיוחל. אתם מכניסים את הפעוט למיטה נשיקת לילה טוב ויוצאים מהחדר.
נקודות חשובות:
- לא יוצאים מהחדר לפני שהפעוט ישן שינה עמוקה.
- התמודדות עם יקיצות בלילה מקבלות את אותו המענה שהפעוט קיבל בהרדמה בערב בהתאם לשלב בו אתם נמצאים.
- לא מתקדמים לשלב הבא לפני שהשלב בו אתם נמצאים הושלם.
- בזמני מחלה עוצרים את הכל ונענים לצרכים של הפעוט.
- לא מתעלמים מבכי של הפעוט-בכי מקבל מענה תמיד.
טיפ חשוב-
מניסיון שלי כאמא ל4 ילדים מקסימים, למדתי שהילדים לא באמת צריכים אותי בכל התעוררות. התקנת מצלמת מחשב פשוטה ליד המיטה אפשרה לי לא לרוץ ישר עם כל פיפס. הרבה פעמים הפעוט פשוט חוזר לישון לבד ודווקא הכניסה שלי לחדר יכלה לגרום לו להתעוררות.
.
יש לכם עוד שאלות? הסיטואציה בבית שלכם דומה? או אולי קצת שונה? אתם לא בטוחים תמיד כיצד לנהוג כדי להגיע לתוצאה שאתם רוצים?
בדיוק בשביל זה אני כאן. בשביל לעזור לכם. בשביל המשפחה שלכם.
אני כאן על מנת לעזור לכם לחוות חוויות חיוביות עם הילדים ולהראות שבמקרים מסוימים אולי יש גם דרך אחרת.
אתם מוזמנים להתקשר אליי לשיחה ראשונה, בלתי מחייבת, ונבדוק כיצד אני יכולה לעזור לכם להתנהל יותר נכון עם הילדים.
מחכה לשיחתכם…שני שושן,
טלפון: 0526-309-308
מייל: [email protected]
או WhatsApp
.
עדין מתלבטת…. זה מובן גם אני מאוד התלבטתי בהתחלה (ראי לשונית אודות)
בדיוק לרגעי ההתלבטות בניתי שאלון הורות שמורכב מ38 שאלות
תתנסי
