כך תתמודדו עם התעוררויות של הילד בלילה

ללא פעם אני מקבלת טלפונים מהורים עייפים ומותשים. ילד מתעורר בלילה, התעוררויות הללו מתישות ומרובות. בחלק מהפעמים ילד מתעורר בלילה כי הוא רוצה או צריך משהו ספציפי (מוצץ, מים, פיפי) וחלק אחר, שלא ממש מובן לרוב ההורים, "הוא סתם מתעורר", "הילד רואה אותי וחוזר לישון" במקרה הטוב. ילד מתעורר בלילה מסיבות טבעיות של מעבר ממחזור שינה אחד לאחר. אך ההתעוררות הזאת לא צריכה להגיע ליקיצה של ערות.

מדובר בתופעה די שכיחה בקרב ילדים ועל מנת להפסיק אותה חייבים להבין ממה היא נובעת…

מה קורה היום:

1. הילד מתהפך במיטה, חולם חלום ותוך כדי מתחיל לקשקש, לזוז הרבה, לדבר מתוך שינה ואפילו לצעוק. ההורה רץ לחדר ומרעש הצעדים הילד מתעורר. כשהילד רואה את ההורה מתחילות כמובן הבקשות- "כסה אותי", "אני רוצה מים", "יש לי פיפי"…

2. עכשיו חורף ואנחנו משתדלים להלביש את הילד כך שלא יהיה לו קר הרי הוא לא ישן כל הלילה עם סמיכה.לכל זה עוד מתווסף חימום בחדר. התוצאה היא שהילד פשוט מתחיל להזיע ומתעורר מזה. ואז שוב הוא קורא לנו, מגיע אלינו, בוכה וההורה מגיע.

3. הילד נרדם בערב כאשר אתם נמצאים בחדר לידו. בזמן שהוא עובר ממחזור שינה אחד למחזור שינה אחר (באמצע לכולנו יש מין יקיצה טבעית), הוא קולט שהוא לבד בחדר וישר קורא לכם או מתחיל לבכות, או פשוט ניגש למיטה שלכם.

4. הילד בילה את רוב היום בגן ואחרי הגן בילה עם הורה אחד (השני מגיע מאוחר ולא הספיק לראות את הילד). בלילה הילד חולם חלומות (כמו כל ילד) ובחלום לפעמים הוא חולם על ההורה שלא ראה מתוך געגוע, הילד מתעורר בבכי ומבקש לקבל את הורה שהיה חסר לו.

5. הילד מתעורר, רואה שהוא לבד בחדר ופשוט ניגש לחדר שלכם ונכנס למיטה הנעימה והמחוממת שלכם בדיוק באמצע וממשיך לישון. מצד אחד נעים לנו, מצד שני הנעים נגמר אחרי 5/10 דקות עם הדחיפה הראשונה שהילד נותן לנו.

מה לא לעשות:

מכיוון שאנו אוהבים את הקטנים הללו יותר מכל , אנו מתקשים להתמודד עם הבכי והתסכול שלהם ובטח עוד באמצע הלילה שגם אנחנו רוצים רק לחזור לישון. אז מה לא לעשות:

1. יש לנו נטייה שבכל פעם שאנו שומעים "רעש" מהחדר אנו ישר הולכים לבדוק מה קרה, לרוב רק הכניסה לחדר מעירה אותם באמת.

2. אל תחממו את החדר יתר על המידה, ואל תתנו להם לישון בחדר שקר בו.

3. הילד מבקש שוב ושוב לכסות אותו, תכסו אותו פעם אחת ותציינו שזאת הפעם האחרונה (בלי עוד "אחרון חביב מתוק"). בשעות היום תשחקו משחק על מנת ללמד אותו להתכסות לבד.

4. כאשר הילד מבקש משהו שאתם לא מסכימים, תהיו חד משמעיים לגביו וכך תמנעו את המשא ומתן באמצע הלילה. שלרוב אתם נשברים בו והילד מקבל את מה שרצה

מה לעשות על מנת למנוע את התעוררויות המרובות של הילד בלילה

הורים, לרוב מי שלימד את הילד להתעורר כל כך הרבה פעמים זה אתם. התגובה שלכם לכל התעוררות היא זו אשר מחזקת לילד כי ההתעוררות שלו משתלמת לו. זאת אומרת שבכל פעם שילד רואה אתכם ומקבל מכם התייחסות, זה גורם לו להמשיך ולהתמיד בהתעוררויות. כך הוא לקבל מכם עוד ועוד התייחסות. מה עושים?

1. תגובה לרעש–

בכל פעם שאתם שומעים רעש מהחד של הילד תמתינו כמה שניות עם ההגעה לחדר. כאשר הרעש ממשיך תוסיפו " ששששש, עכשיו לילה כולם ישנים" (אל תרוצו ישר לחדר). אם הרעש ממשיך תגידו שוב תוך כדי התקרבות לחדר של הילד. הילד מתחיל לבכות, תמשיכו עם המשפט כאשר אתם נכנסים לחדר של הילד. הילד יכול לבקש לשתות,

2. מוצץ , פיפי..

תבצעו את הפעולה ללא מילים (ביצוע בלבד) ובסיום תעשו את מה שאתם עושים בטקס השכבה (אם אתם יושבים בחדר תישבו, אם אתם יוצאים תצאו). מה שחשוב זה כמה שפחות אינטראקציה.

3. מים–

כאשר הילד מתעורר כי הוא רוצה מים- תרכשו בקבוק בטיחותי ותניחו אותו ליד המיטה. תדברו עם הילד ותעשו לו הכנה מראש שהיום אתם תלמדו אתו לקחת לבד מים ומהיום הוא ייקח לבד. גם כאשר תשמעו בלילה "אמא מים" אתם יכולים לענות מרחוק יש לך מים בבקבוק תשתה, לילה טוב.

ברור שהילד לא ירצה ישר לשתות לבד הרי עכשיו הוא לא רואה אתכם (וזה הרבה פחות נעים לו). כאן נכנסת עקביות תמידית שהיא גם הסמכות ההורית, נכנסים לחדר ומרגיעים את הילד בצורה שאתם רגילים (לא נותנים לו את הבקבוק הוא יכול לקחת לבד!). ברגע ששומעים שהנשימות מסתדרות ויש רגיעה מסוימת, אומרים שוב לילה טוב ומבצעים את השלב האחרון של הטקס שינה (ישבה, יציאה מהחדר..)

4. מוצץ–

תלמדו את הילד לקחת מוצץ לבד. כן ממש תתרגלו את זה. תחביאו אותו בשמיכה, מתחת לכרית או בכל מקום אחר והילד יחפש. כך הלילה יהיה לו יותר פשוט למצוא אותו ללא עזרה שלכם. כמו כן, ניתן לרכוש מוצצים שזוהרים בחושך וכך יהיה לילד פשוט יותר למצוא את המוצץ.

5. פיפי–

ילדים קטנים וגמולים משתמשים בתירוץ פיפי על מנת למשוך את זמן הפרדה לפני ההרדמות. כאן חייבים לפעול מתוך שיקול דעת (הרי רק הם באמת יודעים אם יש להם או אין להם פיפי ברגע זה). מה שעושים זה כאשר הילד אומר פיפי, ואתם עדיין לא מרשים להם ללכת לבד לשירותים, אתם רק מתפעלים את מה שצריך- להוביל אותם לשירותים ולעזור במידת הצורך בהורדת ולבישת מכנסיים. בזמן זה אין דיבורים כלל עם הילד. עדיף שגם לא תעמדו לידו. אתם ממתינים בצד כמה דקות כאשר אתם רואים שהילד לא קם אתם אומרים, עוד דקה וקמים (בלי סימן שאלה בסוף).

בסיום הזמן, גם אם הפיפי יצא וגם אם לא, אתם מרימים מלבישים ומחזירים לחדר. כאשר אתם יודעים שהילד אכן עשה פיפי וכעבור 5 דקות הוא מבקש שוב – אין טעם לקחת אותו (ניתן לענות "עכשיו עשית פיפי, עכשיו לילה כולם ישנים"). גם אם הילד מתחיל לבכות (ואתם מרגישים נקיפות מצפון) אין באמת צורך לקחת אותו כי הוא אכן עשה פיפי לפני 5 דקות ואין באמת חשש שיש לו שוב. אתם רק מכילים את הבכי וחוזרים לשלבים של טקס ההרדמות המקובל בביתכם. ברגע שהילד יבין שאין עניין סביב נושא הפיפי (יכול לקחת גם שבועיים- זמן הלמידה שלו תלוי ברמת הקליטה שלו ובעקביות שלכם בזמן ההתרחשות) הוא יפסיק לתזז אתכם לשווא.

6. אבא/אמא–

כאשר אחד ההורים לא נמצא בזמן ערות של הילד (עובד שעות מאוחרות) זה יכול להשפיע על כמות ההתעוררויות בלילה. למשל, ילד שרגיל לשחק עם אבא כחצי שעה אחר הצהריים ואביו חזר מאוחר באותו יום, ייתכן והילד יצליח להעיר את עצמו (אולי מתוך חלום של געגוע) על מנת לראות את אביו.

כאן חייבים להבין שלילד יש באמת צורך אמיתי- הוא באמת מתגעגע. מה שכדאי לעשות זה כאשר הילד התעורר עדיף שאביו ייגש אליו באותו הלילה, כן יהיה חיבוק ונשיקה וחזרה לשלבי טקס ההשכבה. מה שנצליח למנוע כאן זה את נושא ההרדמות האיטית. אין לנו אפשרות למנוע מהילד להתעורר מתוך געגוע, אבל כן יש לנו אפשרות לקצר את מידה הערנות. זאת אומרת שאם תיגש אליו האם, הילד יכול לבקש את אביו וכך יכול להתפתח דיון והמון אינטראקציה סביב הנושא, אני ממליצה להבין שיש כאן צורך אמיתי ולענות לצורך של הילד עם הגעת ההורה שהיה חסר.

לשאלות נוספות בנושא שינה (יעוץ שינה) והדרכת הורים אתם מוזמנים לפנות אליי במייל או בטלפון ניתן גם להשאיר שאלות / הודעות ממש כאן בתחתית הדף…